עקירת שיני בינה

שיני הבינה בוקעות בעשור השני/שלישי לחיים. לעיתים קרובות התהליך מלווה בכאבים עקב:

חוסר מקום לבקוע – לסתות של האדם המודרני יתנוונו לעומת הלסתות של האדם הקדמון. מזון שלנו מעובד ורך לעומת "עידן המערות" שהמזון היה סיבי וקשה ונדרשה לעיסה עוצמתית יותר. עצמות הלסתות התפתחו יותר כאשר כוחות הלעיסה פעלו עליהם.  (ספורטאים המתאמנים בהרמת משקולות עצמות השלד שלהם מסיביות יותר. מכאן הרציונל של התעמלות בונה עצם אצל אנשים הסובלים מאוסטיאופורוזיס – דלדול העצם.).
חוסר המקום גורם לשיני הבינה להיות כלואות בזוויות משונות.

זווית כלפי קדימה נקראת מזיואנגולרית:

זווית כלפי קדימה נקראת מזיואנגולרית

זווית כלפי אחורה נקראת דיסטואנגולרית:

זווית כלפי אחורה נקראת דיסטואנגולרית

שן כלואה זווית אופקית נקראת הוריזונטלית:

שן כלואה זווית אופקית נקראת הוריזונטלית

שן כלואה זווית ישרה נקראת ורטיקלית:

שן כלואה זווית ישרה נקראת ורטיקלית

2. עששת – הרס כותרת השן עלול לגרום לכאבים. בדרך כלל אין אפשרות לשקם שיני בינה, בגלל שאינן פונקציונליות. קרי אינן בסגר ולא משתתפות בלעיסה.

3. גידולים – לעיתים רחוקות מתפתחים גידולים שפירים סביב שיניים כלואות. יש לעקור את השן ולשלוח את הנגע לביופסיה (הנגע שסובב את השן בינה) .

4. צפיפות משנן – ברגע שרוצים לעבור טיפול אורטודונטי (יישור שיניים) יש לשקול עקירת שיני בינה כלואות, על מנת "לשחרר" מקום לרופא לדחוף את השיניים דיסטלית (אחורנית). דבר שיקל על הרופא האורטודנט לבצע את הטיפול.                                                                  

ברגע שמתחילות בעיות קרי כאבים צריך לאבחן את הסיבה.

סיבות לכאבים

דלקות בחניכיים –  פריקורוניטיס – חוסר יכולת לצחצח וניקוי תקין באזורים האחוריים. ולכן נגרמת דלקת חניכיים. לעיתים, דחיסת מזון כאשר החניכיים מכסות חלקית את הכותרת של השן גורמת לדלקת באזור. המטופלים סובלים מכאבים עקב הזיהום.                           נוצרת מוגלה מלווה בנפיחות, הגבלה בפתיחת הפה וכאבים עזים עד למצבים מסכני חיים. (בעבר אנשים נפטרו מזיהומים דנטליים, היום בעזרת טיפולים אנטיביוטיים תופעה זו נדירה) עששת – "חור" בשן הגורם להרס הכותרת, פוגע בדנטין, מגיע למוך השן (עצב השן) – גורם לכאבים עזים. לעיתים השן הכלואה בזווית פוגעת בשיניים סמוכות ואז נגרמת עששת בשן קדמית לשן הבינה, דבר המוביל לכאבים עזים. במקרה הטוב, אפשר יהיה להציל את השן ע"י טיפול שורש ושחזור. במקרה הרע, גם השן הסמוכה לשן הבינה עלולה להיות מועמדת לעקירה.

סיבות לעקירת שיני בינה

  1. דלקת חניכיים – פריקורוניטיס
  2. שיניים הרוסות ולא ניתנות לשיקום – עששת
  3. שיניים לא פונקציונליות – לא בסגר – לא משתתפות בלעיסה
  4. סיבות אורטודונטיות – יישור שיניים
  5. גידולים שפירים
  6. פוטנציאל לפגיעה בשיניים סמוכות בכדי למנוע אבדן שיניים סמוכות

סיכונים בעקירת שן בינה

  • שיני בינה תחתונות – פגיעה בתחושה בשפה התחתונה, בסנטר, בשיניים ובלשון בצד המטופל.
  • שיני בינה עליונות – דחיפת השן לסינוס המקסילרי (חללים מצידי חלל האף)
  • דימום – פגיעה בכלי דם
  • שבר של הלסת תוך כדי הפעולה עקב הפעלת לחץ גדול מדי.
  • שבר של הלסת לאחר העקירה עקב "בור" העקירה (לוקח כחודש וחצי עד לריפוי)
  • פגיעה בשיניים סמוכות
  • זיהום לאחר הניתוח

הנחיות כלליות

  • עקירת שן בינה זה ניתוח כירורגי ויש להתייחס לכך בהתאם
  • הכירורג המטפל חייב בדיקה מקדימה בשביל לאבחן קלינית ורנטגנית את הסיבה לעקירה. ולתת הנחיות והבהרות למטופל.
  • על המטופל להצטייד בצילומים רלוונטיים (פנורמי/ סיטי), סיכום מידע רפואי (מחלות, תרופות, רגישויות וניתוחים שעבר)
  • מומלץ מנוחה מלאה (אסורה פעילות ספורטיבית) שבוע ימים לאחר ניתוח עקירה כירורגית
  • יש להימנע משתיית אלכוהול
  • יש להימנע מעישון
  • כלכלה רכה דייסתית
  • להמעיט בדיבור
  • יש להצטייד בכל התרופות המומלצות לפני הפעולה ולהביאן למרפאה לצורך הבהרת אופן השימוש.

סיכום

אם פועלים בדרך הנ"ל, בצורה שיטתית ומתוכננת (אלקטיבית), אפשרי לעבור את הפרוצדורה במינימום אי נוחות ומקסימום הצלחה. יש להבהיר, כל בן אדם הוא אישיות בפני עצמו ואינו דומה לחברו שעבר ב"קלות" עקירה כירורגית אצל רופא.

בני האדם אינם סימטריים בגופם, כל צד בלסת שונה מהצד הנגדי. יש להתייחס במלוא הרצינות לכל פרוצדורה ופרוצדורה עם כל אמצעי הזהירות.