כשאנו חושבים על נגעים ובוודאי ממאירים, האיבר שעליו אנו פחות חושבים כבעל סיכון לנגע ממאיר, הוא חלל הפה. מסתבר שבפה יכולים להופיע מספר סוגים של נגעים: נגעים שפירים, נגעים טרום ממאירים ונגעים ממאירים. לכל אחד מסוגי הנגעים האלו יש טיפול ייעודי משלו, אבל מה שחשוב לדעת זה שאם נזניח את הנגעים, לא ניגש לבדוק אותם אצל רופא ונחכה שיחלפו מעצמם, יתכן שהנגעים הללו יתפתחו לגידולים ממאירים או לא ויסכנו את חיינו. כיום הטכנולוגיה ורפואת השיניים ההולכת ומתפתחת מציעים כלים לאבחון של נגעים ולאחר מכן לסילוקם מהפה.
מהי ביופסיה ומה עושים עם תוצאות הבדיקה?
ישנם 3 סוגי ביופסיה המקובלים ברפואה:
הראשון שבהם הוא ביופסית חתך בה מוציאים מהפה רקמת תאים קטנה באמצעות סכין מיוחד.
הסוג השני של ביופסיה הוא ביופסית שאיבת מחט בה מכניסים מחט דקה לאזור והיא שואבת חלק קטן של הרקמה החשודה .
הסוג השלישי והאחרון של ביופסיה הוא ביופסית כריתה בה כורתים גוש שלם .
את הביופסיה מבצעים בהרדמה חלקית והבדיקה אורכת כ-10 דקות למעט ביופסית כריתה המבוצעת בחדר ניתוחים ולרוב באמצעות הרדמה כללית ולא מקומית.
התהליך אינו כואב למעט הדקירה של המחט עם חומרי ההרדמה, ואחרי כמה ימים כבר לא זוכרים שעברו פרוצדורה כזו.
התוצאות של בדיקת ביופסיה מגיעות לאחר תקופה של עד שבועיים בד״כ. התוצאות מגיעות בדו״ח שמתאר את הממצאים הלא תקינים לצד תיאור של הממצאים שהם כן תקינים.
המורכבות מתחילה במידה ומגלים שהנגע הוא ממאיר כי אז יש צורך בניתוח ובהסרת הנגעים מחלל הפה ולפעמים הנגעים אינם רק בפה אלא כבר מפושטים.
גודל הגידול גם לו יש משמעות בהחלטה על היקף הניתוח. בגידול שגודלו עולה על 2 ס״מ, למשל, בודקים גם את הצוואר ובלוטות הלימפה לבדוק האם הגידול התפשט גם לאזורים הללו.
אזור הפה הוא רגיש במידה ומגלים נגע ממאיר שם , היות ויש לכל חלק בפה תפקיד פיזי והסרתו עלולה לפגוע בתפקוד של המטופל. לכן בתכנון להסרת הנגע, חשוב לקחת בחשבון את נושא השיקום כדי לשחזר את האזור שהוסר.
בכל מקרה, לאחר שמסירים את הנגע ושולחים אותו לבדיקה, יש צורך במעקב תדיר כדי לוודא שנגע שפיר לא הופך לסרטני , ובמקרה של נגע סרטני, שאין חזרה של הנגע או נגעים דומים.
מה חשוב לדעת בנוגע לבדיקת ביופסיה?
חשוב לדעת שישנן אוכלוסיות בסיכון שצריכות לעדכן את הרופא המטפל לפני ביצוע בדיקה כזו. למשל חולים במחלות לב וריאות, אנשים שנוטלים תרופות לדילול דם וכמובן קטינים נדרשים להסכמת ההורים כדי לבצע בדיקה כזו. ביופסיה מבצעים לא רק כשיש חשד לגידול אלא גם למעקב אחר טיפול מסוים. חשוב גם לדעת שאם ישנן תופעות לוואי לאחר ביצוע הביופסיה , למשל סחרחורות או כאבים, יש לפנות לרופא המטפל לביקורת ומעקב.
שאלות ותשובות בנושא ביופסיה של נגע בפה
ביופסיה של נגע בפה מומלצת כאשר מופיע נגע שאינו מחלים במשך כשבועיים, כאשר קיימים שינויים בצבע או במרקם הרקמה, או כאשר בבדיקה הקלינית עולה חשד לממצא המחייב בירור נוסף. מטרת הבדיקה היא להגיע לאבחנה מדויקת ולהתאים את המשך הטיפול.
הפעולה מתבצעת בדרך כלל בהרדמה מקומית. במהלך הבדיקה נלקחת דגימה קטנה מהנגע ונשלחת לבדיקה פתולוגית במעבדה. ברוב המקרים מדובר בהליך קצר הנמשך מספר דקות בלבד.
בזכות ההרדמה המקומית, מרבית המטופלים אינם חשים כאב במהלך הביופסיה. לאחר הפעולה ייתכנו רגישות קלה או אי נוחות זמנית, אשר חולפות בדרך כלל בתוך מספר ימים.
תוצאות הביופסיה מתקבלות בדרך כלל בתוך כשבוע עד שבועיים, בהתאם למורכבות הבדיקה ולזמני העבודה של המעבדה הפתולוגית. לאחר קבלת התוצאות הרופא יסביר את הממצאים וימליץ על המשך הטיפול במידת הצורך.
לא. ברוב המקרים ביופסיה מבוצעת כדי לשלול מחלה משמעותית או כדי לזהות את סוג הנגע. חלק גדול מהממצאים מתגלים כשפירים ואינם מעידים על מחלה ממארת.
בדרך כלל אין צורך בהכנה מיוחדת. עם זאת, חשוב לעדכן את הרופא לגבי מחלות רקע, אלרגיות ונטילת תרופות, במיוחד תרופות לדילול דם, כדי שניתן יהיה להיערך לטיפול בצורה בטוחה.
לאחר הביופסיה מומלץ להימנע ממאכלים חמים מאוד וממאמץ גופני משמעותי במשך היממה הראשונה. חשוב לשמור על היגיינת הפה בהתאם להנחיות הרופא ולהגיע לביקורת במידת הצורך.
לא. ישנם נגעים שניתן לאבחן בבדיקה קלינית בלבד או באמצעות מעקב. כאשר הנגע אינו חולף, משתנה או מעורר חשד, הרופא עשוי להמליץ על ביופסיה כדי לקבל אבחנה ודאית.
ביופסיה של נגע בפה מבוצעת בדרך כלל על ידי מומחה לכירורגיית פה ולסת או רופא שיניים בעל ניסיון באבחון נגעים בחלל הפה. בחירת רופא מנוסה מסייעת לביצוע מדויק של הבדיקה ולתכנון נכון של המשך הטיפול.
כאשר קיים חשד לנגע הדורש בירור, אבחון מוקדם מאפשר להתחיל טיפול בזמן במקרה הצורך. במקרים רבים, גילוי מוקדם משפר משמעותית את אפשרויות הטיפול ואת סיכויי ההצלחה, ולכן מומלץ שלא לדחות את הבדיקה כאשר הרופא ממליץ עליה.