מהם שתלים דנטליים?
השתלים הדנטליים הם גופים מתכתיים המגיעים במספר צורות, המוחדרים לעצם הלסת, עוברים "חיבור" איתה ומשמשים כבסיס למבני-על המשחזרים שן או מספר שיניים חסרות.
השתלים הנפוצים ביותר נקראים שתלים אנדוסטאליים – אלה שתלים הדומים בצורתם לבורג, והם מוחדרים לתוך העצם ומשמשים כמעין תחליף לשורש של שן או של מספר שיניים. שתלים אלה בעלי אחוזי הצלחה גבוהים מאד לאורך זמן, קלים להתקנה, זולים יחסית לרופא המטפל וכן למטופל עצמו.
ישנם כללים ברורים המגדירים את המצבים בהם ניתן או לא ניתן להשתמש בשתלים אלה לצורך שיקום איזור מחוסר שיניים – הכלל העיקרי הוא כמות העצם הנדרשת על מנת לאפשר את "קליטת" השתל בעצם (עובי קירות העצם, המרחק משורשי השיניים הסמוכות או שתלים סמוכים, מרחק ממבנים אנטומיים חשובים כגון העצב המנדיבולרי, המעניק תחושה ללסת התחתונה, ועוד.) בנוסף, עמידות השתלים האנדוסטאליים ושרידותם לאורך זמן תלויה לא מעט גם ברוחב ובאורך השתל.
קיימים מקרים רבים בהם נדרש שיקום של אזור מחוסר שיניים אשר אינו עומד בקריטוריונים לביצוע שתלים רגילים – חוסר עצם, קרבה למבנים אנטומיים וכיו"ב. במצבים אלה נדרשות פעולות כירורגיות נוספות, לעיתים אף נרחבות או חוזרות, על מנת להגיע לתנאים המאפשרים ביצוע ההשתלה – בין פעולות אלה ניתן למנות השתלות עצם והרמות סינוס.
יחד עם זאת, קיימת אופציה חלופית, פשוטה ומהירה יותר להשגת התוצאה הרצויה.
שתלים סובפריאוסטליים – שתלי אוכף
שתלים אלה הוצגו לראשונה בשנות ה-40 של המאה הקודמת על-ידי רופא שוודי.
שתל זה הינו רשת מתכתית (במקור, יוצרו שתלים אלה מפלדת אל-חלד ומסגסוגת כרום-קובלט, ובימינו הם מיוצרים מתרכובת של טיטניום-אלומיניום-ונדיום), המיוצרת בצורה המותאמת באופן ייחודי לאתר השתלה ספציפי. השתל מונח כמעין אוכף על פני העצם (להבדיל מהחדרתו לתוך העצם, כבשתל האנדוסטלי) ומתחת לחניכיים, עם "פינים" בולטים מחוץ לגבולות החניכיים שעליהם מותקן מבנה-העל המשלים את השיניים החסרות.
בעבר, ייצור השתלים הסובפריאוסטליים היה מסובך וארוך יחסית. הוא הצריך לפחות שני פרוצדורות כירורגיות (חיתוך והשלת החניכיים לצורך לקיחת מידה מדוייקת של העצם באתר ההשתלה וניתוח נוסף להחדרת השתלים). לעומת זאת, כיום ניתן, בזכות טכנולוגיית ה-CT והסריקה הדנטליים המתקדמת, לתכנן ולייצר את השתל האינדיבידואלי, ללא צורך בניוחים מיותרים.
החדרת השתל מתבצעת בניתוח אחד, כאשר השתל מונח על העצם ומקובע אליה עם ברגים, לשיפור היציבות הראשונית.
מהם יתרונות השתל הסובפריאוסטלי?
- צורת השתל מאפשרת יצירת כוחות מתיחה על העצם, המשמשים כגירוי פיזילוגי המקטין ואף עוצר את ספיגת הצם האופיינית באיזורים מחוסרי שיניים.
- שתלים סובפריאוסטליים מייתרים את הצורך בהשתלות עצם נרחבות ומרובות וכן בהרמת סינוס – מאפשרים ביצוע ההשתלה באיזורים בהם ישנה כמות מינימלית ביותר של עצם.
- זמן המתנה קצר יותר ל"קליטת" השתל בעצם, לעומת השתלים ה"קלאסיים".
- אחוז הכשלונות של השתלים הסובפריאוסטליים המודרניים דומה לאחוז הכשלונות של השתלים הקלאסיים.
מהם חסרונות השתל הסובפריאוסטלי?
- בשל הייצור האינדיבידואלי של השתל לכל מטופל ולכל מקרה, עלות הייצור גבוהה יותר לעומת השתלים "הקלאסיים" המיוצרים במפעל. עם זאת, העלות למטופל נמוכה יותר עקב ההימנעות מביצוע השתלות עצם נרחבות וניתוחים נוספים כגון הרמות סינוס וכו'.
- קיימים מקרים של זיהומים, חוסר קליטה בעצם או חשיפה מוקדמת של השתל, אך אלה דומים בשכיחותם למקרים של סיבוכים בשתלים ה"קלאסיים".
- בנוסף, נדרשים רופא וטכנאי בעלי מיומנות גבוהה לצורך עיצוב, ייצור, והתקנת השתלים הללו.
- יצירת השתלים לוקחת זמן נוסף – עקב הצורך באיסוף מידע רב ומדוייק יותר, תכנון ממוחשב קפדני – לעומת השתלים האנדוסטליים המגיעים מוכנים בקוטר ואורך מוגדרים מראש.
שאלות ותשובות: שתלים סובפריאוסטליים
מהם שתלים סובפריאוסטליים ובמה הם שונים משתלים דנטליים רגילים?
בניגוד לשתלים דנטליים רגילים (אנדוסטאליים) שדומים לבורג ומוחדרים לתוך העצם, שתלים סובפריאוסטליים הם רשת מתכתית המעוצבת כמעין אוכף. הם מונחים על פני העצם (ומתחת לחניכיים) ואינם קודחים לתוכה. כמו כן, הם מיוצרים ומותאמים באופן אישי לכל מטופל, בניגוד לשתלים רגילים המגיעים במידות קבועות מראש.
באילו מקרים יומלץ על שימוש בשתלים אלו?
הטיפול מתאים במיוחד למטופלים שסובלים מחוסר ניכר של נפח עצם בלסת, מצב שאינו מאפשר התקנת שתלים רגילים. שימוש בשתלים אלו חוסך את הצורך בהליכים כירורגיים מורכבים כמו השתלות עצם נרחבות והרמות סינוס.
האם התהליך דורש מספר ניתוחים?
בעבר, התהליך אכן דרש לפחות שני ניתוחים – האחד לחשיפת העצם ולקיחת מידות, והשני להתקנת השתל. כיום, הודות לטכנולוגיות מתקדמות של סריקה ו-CT, ניתן לתכנן את השתל מראש ולהתקין אותו בניתוח אחד בלבד.
מהם היתרונות המרכזיים של השתלים הסובפריאוסטליים?
היתרונות הבולטים כוללים: חיסכון בהשתלות עצם והרמות סינוס, זמן המתנה קצר יותר לקליטת השתל, ויצירת גירוי פיזיולוגי (כוחות מתיחה) המסייע לעצירת תהליך ספיגת העצם בלסת.
מהם החסרונות או האתגרים בטיפול זה?
החסרונות כוללים תהליך תכנון וייצור ארוך יותר מאחר שכל שתל מותאם אישית, צורך במיומנות גבוהה מאוד של הרופא והטכנאי (ולכן מבוצע רק במרפאות מעטות), ועלות ייצור גבוהה יותר של השתל עצמו (אם כי למטופל העלות הכוללת עשויה להיות נמוכה יותר בשל החיסכון בניתוחי עזר). כמו כן, קיימים סיכונים לזיהומים או חשיפה מוקדמת בדומה לשתלים הרגילים.