שתלים דנטליים

ד״ר עמית שחם
שתלים דנטליים הם תחום צעיר יחסית ברפואת השיניים, אך עם זאת, הם הפכו לפנים של רפואת השיניים המודרנית. עיקר הפרסומים של מרפאות השיניים, אותם ניתן למצוא בעיתונות, באינטרנט וברדיו עוסקים בעיקר בהשתלות שיניים ובביצוע שתלים דנטליים. זהו גם אחד מתחומי רפואת השיניים בו מתרחשת ההתקדמות וההתחדשות הרבה ביותר.

מהם שתלים דנטליים

שתלים דנטליים מאפשרים החלפת שן או שיניים חסרות מבחינה אסתטית ותפקודית. השתל הוא "בורג" טיטניום, המוחדר לעצם באיזור בו חסרה שן (או מספר שיניים), ומאפשר עיגון של שיניים מלאכותיות – כתרים, גשרים או תותבות נשלפות.

על אף הפשטות היחסית של מבנה השתל, קיימים פרמטרים רבים המבדילים בין השתלים השונים:

גודל השתלים הדנטליים

שתלים דנטליים קיימים במגוון רחב של גדלים, כאשר שני הפרמטרים העיקריים הקובעים את גודלו של שתל דנטלי הינם האורך והקוטר שלו.

  • שתלים דנטליים "מיני" הינם השתלים הקצרים והצרים ביותר. היציבות שלהם בעצם היא נמוכה, ולכן הם משמשים לשיקום איזורים שלא נושאים עומס רב – בעיקר של שיניים חותכות בלסת התחתונה. קראו את מאמרו של ד"ר שחם אודות שתלים קצרים באתר "וואלה בריאות" 
  • שתלים דנטליים סטנדרטיים הם הנפוצים ביותר לשימוש, ומגיעים בקוטר של 3.5-4.5 מ"מ ובאורכים שונים (ככלל בין 8-13 מ"מ). הם משמשים להשלמת שיניים בודדות ברוב אזורי הפה, להשלמת מספר שיניים (ע"י חיבור ביניהן בגשר או תותבת נשלפת) וכן באזורים אסתטיים. השימוש בשתלים דנטליים אלה לרוב מצריך כמות מספקת של רחב ועובי עצם, וכן מרחק נאות מהשיניים הסמוכות לשמירה על אספקת דם טובה.
  • שתלים דנטליים רחבים – במצבים בהם יש צורך בשיקום של שן טוחנת אחורית בודדת, בעיקר כאשר המרווח שנשאר רחב מדי לשתל בקוטר סטנדרטי, אך לא מספק להתקנת שני שתלים דנטליים – ניתן להשתמש בשתל רחב (בקוטר עד 6 מ"מ.)

צורת השתלים הדנטליים

קיימות שלוש צורות עיקריות ונפוצות של השתלים הדנטליים – שתל ישר, קוני ומתכנס.

צורתו של השתל מגדירה את צורתו וגודלו של הקדח בעצם אשר נדרש להחדרתו, והבחירה בצורת השתל מושפעת רבות על-ידי כמות העצם הקיימת באזור ההשתלה. לדוגמא, שתלים דנטליים מתכנסים, דורשים הסרה קטנה יותר של עצם ליצירת הקדח לשתל עצמו.

על אף שמשערים כי ישנם הבדלים ביציבות השתלים בהתאם לצורתם, בפועל, ההבדלים בהצלחת ושרידות השתלים זניחים, והבחירה בשתל מסוים תלויה בעיקר בניסיונו והעדפתו האישית של הרופא.

פני שטח השתלים הדנטליים

כיום, פני שטח השתלים הדנטליים הם אחד ממאפייני השתל הנדונים בהרחבה רבה בספרות המקצועית. כל חברת שתלים מייצרת מספר סוגי שתלים, ולהם צורות שונות של עיבוד פני שטח השתל.

את השתלים הדנטליים מייצרים מטיטניום חלק. הדעה הרווחת היא כי חיספוס ועיבוד פני השטח של השתל באמצעים שונים משפר את קליטתו של השתל בעצם ומשפר את המאפיינים הביולוגיים והמכאניים שלו. לכן, לאחר הייצור במכונת החריטה, עובר השתל טיפול בפני שטח, באחת השיטות המקובלות כיום – התזת חלקיקים, צריבה באמצעות חומצות שונות, ואף צריבה בלייזר.

סוגי שתלים דנטליים - יצרני שתלים הדנטליים

בעולם קיימות מאות רבות של חברות המייצרות שתלים דנטליים, והחברות הישראליות כדוגמת MIS, אלפא ביו ואחרות (ובסך-הכל כ-30 יצרנים ישראלים) תופסות מקום של כבוד בקהילה זו.

בנוסף לשתלים הדנטליים הסטנדרטיים, אותם ניתן למצוא כמעט בכל מרפאת שיניים, קיימים סוגים נוספים של שתלים דנטליים, אשר נדירים יותר ומשמשים במקרים מועטים יותר:

שתלים סב-פריאוסטאליים

שתלים אלה היו בשימוש כבר לפני עשרות שנים, אך קרנם ירדה מעט עם הופעת השתלים הברגיים. יחד עם זאת, בשנים האחרונות, ככל שהשתכלל תחום הדפסות תלת-הממד במתכת, ניתן לייצר שתלים סב-פריאוסטאליים מדויקים המותאמים היטב לרכס העצם, ובכך לספק פתרון למטופלים שלא ניתן להתקין להם שתלים רגילים עקב מחסור קשה של עצם.  

בשונה מהשתלים ה "סטנדרטיים", המוברגים אל תוך העצם, שתלים מסוג זה עשויים בצורת אוכף ומונחים על פני העצם, תחת השכבה החיצונית של העצם – הפריאוסט. שתלים אלה דומים לרשת המכסה את הרכס הגרמי, ומיוצרים בהתאמה לאיזור בו הם מושתלים, כך מאפשרים השלמה של שן אחת או מספר שיניים באמצעות שתל אחד גם במקרים של חסר עצם.

שתלים זיגומטיים

שתלים אלה משמשים במקרים בהם לא נותרה עצם מספקת בלסת העליונה לביצוע ההשתלה. השתלים הזיגומטיים מוחדרים לעצם הזיגומה – עצם הפנים הנמצאת באיזור הלחי מתחת לארובת העין. שתלים אלה מאפשרים שיקום במקרים של חסר עצם מוחלט וללא צורך בביצוע ניתוח להרמת סינוס. פרוצדורת החדרתם דורשת תכנון דיגיטלי תלת-ממדי מסובך ומדוקדק, והיא פרוצדורה כירורגית מסובכת ודורשת ידע ומיומנות רבים מצד הרופא.

שאלות נפוצות בנושא שתלים דנטליים:

רוב השתלים הדנטליים עשויים מטיטניום, שהיא מתכת המתחברת עם רקמת העצם.

עם טיפול ותחזוקה נאותים, שתלים דנטליים יכולים להחזיק מעמד שנים רבות ואפילו לכל החיים.

רוב האנשים חווים אי נוחות ומעט כאבים לאחר השתלת שיניים, אך בדרך כלל ניתן לטפל בכך באמצעות תרופות לשיכוך כאב.

עלות השתלת שיניים יכולה להשתנות בהתאם למספר גורמים, לרבות מספר השתלים הדנטליים הדרושים, מיקום השתל, וסוג השיקום.

תוכניות ביטוח שיניים מסוימות עשויות לכסות את העלות של השתלות שתלים דנטליים, אך זה משתנה לפי התכנית וסוג הפוליסה. חשוב לבדוק עם חברת הביטוח בכדי לברר את הכיסוי.

רוב האנשים שיש להם בריאות פה טובה וצפיפות עצם לסת מספקת הם מועמדים טובים להשתלת שתלים דנטליים. עם זאת, יש צורך בצילום סיטי עדכני ובהערכה יסודית על ידי רופא שיניים כדי לקבוע מועמדות.

כמו כל ניתוח, ביצוע השתלת שיניים טומן בחובו סיכונים מסוימים, כגון זיהום, נזק עצבי וכשל בשתל. עם זאת, סיכונים אלו נדירים ובדרך כלל ניתן למזער אותם עם בהתנהלות נכונה.

ניתן לטפל בשתל הדנטלי באותו אופן שבו מטפלים בשיניים הטבעיות, הכולל צחצוח פעמיים ביום, שימוש בחוט דנטלי מדי יום וביקור קבוע אצל רופא השיניים לבדיקות וניקויים.

עישון יכול להגביר את הסיכון לכשל בשתל וסיבוכים אחרים, אך מעשנים עדיין יכולים להיות מועמדים להשתלת שיניים. עם זאת, ייתכן שהם יצטרכו להפסיק לעשן לפני ואחרי הליך ההשתלה כדי לשפר את סיכויי ההצלחה.

להשתלות שיניים יש אחוזי הצלחה גבוהים, אך ישנם מקרים שהשתל נכשל מסיבות שונות.

שתלים דנטליים נועדו להוות פתרון קבוע לשיניים חסרות, אך במקרים מסוימים, ייתכן שיהיה צורך להסירם עקב סיבוכים או בעיות אחרות. יחד עם זאת, הסרת שתלים הוא הליך מורכב שעשוי לכלול ניתוח וטיפולים נוספים.

זמן ההחלמה לניתוח השתלת שיניים משתנה בהתאם למקרה הפרטני, אך רוב האנשים יכולים לחזור לפעילות רגילה תוך מספר ימים עד שבוע לאחר ההליך. יחד עם זאת, עשויים לחלוף מספר חודשים עד שהשתל הדנטלי ישתלב במלואו עם עצם הלסת ועד שהשיקום הסופי יסתיים.

לפני שמתחילים בתהליך, המטופל מבצע צילום סיטי ולפיו מחליטים אם אפשרי לבצע שתל במשום השן החסרה, מה המיקום המדוייק והאם יש מספיק עצם כדי לבצע שתל במקום. להרבה מטופלים יש ספיגת עצם, דבר המקשה על התקנת שתל. במקרה כזה, רופא השיניים ינסה למצוא פתרונות, כל מקרה לגופו.

תוכן עניינים
דילוג לתוכן