מה זה השתלת עצם בשיניים?
השתלת עצם, "אוגמנטציה", היא בניה של עצם באזור בו נפחה אינו מספק, כטיפול משלים לביצוע שתלים דנטליים (וכן, במקרים מסויימים, סביב שתלים קיימים או סביב שיניים טבעיות).
העקרון הבסיסי הוא יצירת תנאים נאותים להיווצרות עצם טבעית באזור של חסר – כאשר העצם נוצרת בתהליך הריפוי הטבעי של הגוף. האוגמנטציות מבוצעות במספר שלבים שונים בתהליך הטיפולי:
השתלת עצם לפני ביצוע שתלים דנטליים
במקרים בהם ישנו חסר עצם נרחב אשר אינו מאפשר ביצוע השתלה (ברמה שלא תאפשר להתקין את השתל עם יציבות ראשונית מינימלית הנדרשת לקליטתו המוצלחת), מבצעים ניתוח להגדלת נפח העצם. לאחר תקופת המתנה, המאפשרת לגוף "לשחלף" את החומר ששימש להשתלה ולבנות עצם טבעית, ולאחר היווצרות נפח עצם מספק, תבוצע התקנת השתלים הדנטליים.
שימור מכתשית / שימור רכס
קיימים מצבים בהם בעת עקירת השן ידוע כי האיזור עתיד לעבור ניתוח להתקנת שתל דנטלי. במקרה כזה, על מנת להבטיח נפח עצם מספק – מבצעים מראש השתלת עצם באזור מכתשית השן לאחר העקירה. ביצוע פעולה זו יאפשר שמירה על רוחב וגובה העצם, אשר נוטה לעבור ספיגה בתהליך הריפוי הרגיל לאחר עקירת שן.
השתלת עצם במקביל לביצוע השתלים הדנטליים
תהליך הריפוי של כל פרוצדורה ניתוחית בחלל הפה, המערבת את העצם והחניכיים, כולל ספיגה של עצם ברמה זו או אחרת. בבואנו לבצע שתל דנטלי ולאחר התקנתו, גם במידה שכמות העצם מספקת, יש להתחשב בנטייה טבעית זו של הגוף. ביצוע השתלת עצם סביב צוואר וראש השתל הדנטלי, ובאזורי קירות עצם דקים, תמנע ספיגה מיותרת של העצם ותשפר את סיכויי הצלחת השתל הדנטלי לאורך זמן. כמובן, במקרים בהם כמות העצם היא בעייתית מראש, השתלת העצם תאפשר להשיג יציבות מאוחרת טובה של השתל הדנטלי ולהבטיח את הצלחת הטיפול.
ממה עשוי שתל העצם?
אבקת עצם
החומר הנפוץ ביותר להשתלת עצם. האבקה עשויה מגרגירים של חומר מינרלי, ממקור אדם או חיה או ממקורות טבעיים אחרים (למשל, אלמוגים). חומר זה דומה בהרכבו להרכב העצם הטבעית, ונספג בתהליך הריפוי הטבעי – הגוף "מפרק" אותו בדומה לעצם טבעית ישנה ובונה במקומו עצם חדשה. בחלק מאבקות העצם כלולים גם רכיבים נוספים המעודדים את תהליך הריפוי – מזרזים תנועה של תאים בוני והורסי-עצם וכן היווצרות של כלי דם בתוך חומר העצם. אבקת עצם היא החומר העיקרי בו משתשים במצבים של הרמת סינוס.
בלוק עצם
במקרים בהם שימוש באבקת עצם אינו מספק – מקרי חסר עצם נרחב מאד, מיקום בעיתי או חסר "לגובה" – ניתן להשתמש בבלוק עצם לצורך ביצוע האוגמנטציה. הבלוק לרוב "נקצר" מאזור כלשהו בגוף המטופל (למשל, אזור אחורי של הלסת התחתונה, אזור הסנטר ולעיתים אף צלע או חלק מעצם האגן) ומושתל באזור החסר. ככלל, הבלוק מקובע על-ידי ברגים ודורש ניתוח נוסף להוצאתם. שיטה זו מעט יותר מסובכת לביצוע ודורשת תכנון ומיומנות גבוהים יותר. בנוסף, הריפוי מעט יותר קשה למטופל עקב קיום שני אתרים בהם מבוצע ניתוח – האתר התורם והאתר המקבל. עם זאת, שיטה זו מאפשרת לבצע השתלות במקרים קשים יותר של חסר עצם.
קיימות מספר שיטות נוספות, אשר בעיקרן אינן מסתמכות על שימוש בחומר חיצוני לצורך יצירת העצם, אלא על ביצוע מניפולציות שונות בעצם הקיימת באזור בו רוצים לבצע שתל דנטלי בעתיד. פיצול הרכס הינה הדוגמא הנפוצה יותר לשיטה זו (פיצול לאורך של רכס עצם צר ודק והתקנת השתלים בין שני הקירות שלו, תוך שימוש באבקת עצם וקריש הדם הטבעי, המאפשרים מילוי של העצם והשלמת הנפח).
כמו בסוגים אחרים של השתלות, גם השתלת עצם היא הליך שבמקרים מסוימים עלול להיות בו סיכונים.
הסיכונים שיכולים להופיע הם: נפיחות מקומית, שטפי דם, בעיות בריפוי עצמות, ירידה בתחושה.
חשוב לציין כי כל התופעות הללו נדירים, יש לבחור בפקידה רופא כירורגי פה ולסת שמתמחה עם ניסיון רב וותק עשיר.
אנשים עם מחסור עצם זכאים לקבל השתלות שיניים. כירורג פה ולסת מוסמך יקח בחשבון גורמים רבים לפני שימליץ על פתרון השתלת שיניים כגון, מספר השיניים שאותם צריך להחליף, הגורם למחסור העצם של המטופל ובאיזה אזור בלסת.
זה נורמלי להתנפח לאחר השתלת עצם בחניכיים. הנפיחות הגדולה ביותר תהיה ב2-3 ימים הראשונים לאחר ההליך.
ב24 שעות הראשונות, אנו ממליצים לכם להניח שקית עם קרח על האזור כמה דקות טובות, זה יסייע בנפיחות וההחלמה.
כאבים חזקים שניתן להרגיש לאחר השתלת עצם (בדרך כלל ירגישו כמו תחושת פעימה) הינו סימפטום שכיח.
כאב זה נובע מהטראומה הכירורגית והוא חלק נורמלי מתהליך הריפוי. הכאב בדרך כלל מגיע לשיא במהלך הימים הראשונים שלאחר ההליך ושוכך בהדרגה במהלך השבוע הבא עד עשרה ימים.
כדי לסייע בניהול כאב פועם לאחר השתלת עצם דנטלית, רופא כירורג פה ולסת עשוי להמליץ על תרופות כאב אשר יוכלו לסייע בהפחתת דלקת ולספק הקלה באיזור.
בנוסף לתרופות נגד כאבים, מטופלים יכולים גם לנסות להשתמש בחפיסות קרח או בקומפרסים קרים כדי לעזור להפחית נפיחות ואי נוחות.
חשוב להימנע מהפעלת חום על האזור, שכן הדבר עלול להגביר את הנפיחות והדלקת. אם הכאב הפועם נמשך או מתגבר, חשוב לפנות למנתח הפה להמשך הערכה.
