עקירת שן כירורגית
מהי עקירה כירורגית?
אמנם כל עקירת שן מוגדרת כ"פרוצדורה כירורגית", אך לא ניתן להשוות עקירה של שן חלבית ניידת ששורשיה נספגו, וזקוקה רק למשיכה קלה על מנת לצאת, לעקירה של שן קבועה הרוסה עם 3 שורשים שהתאחו כמעט לחלוטין עם העצם שסביבם.
לרוב, העקירות הפשוטות הן פעולות קצרות, הכוללות הרדמה, ניוד השן בתוך העצם המאחזת (כלומר, דחיסת קירות העצם ושחרור השן ממקומה), ודחיקה קלה של השן החוצה. מצד שני, במקרים המסובכים יותר, רופא השיניים נתקל בשיניים הרוסות שלא נותר להן חומר שן רב עליו ניתן להישען או להאחז בו, או שיניים בעלות אנטומיה בעייתית:
- שיניים המצויות עמוק ברכס העצם.
- שיניים במיקום או עמדה בעייתיים בתוך חלל הפה.
- שיניים רב שורשיות עם שורשים מתבדרים לכיוונים שונים או שורשים עם כיפופים ניכרים.
- שיניים שבקעו בצורה חלקית בלבד או שיניים כלואות חלקית או לחלוטין בתוך העצם והחניכיים.
- שיניים שעקירתן תכלול, בסבירות גבוהה יותר, פגיעה בעצבים או כלי דם, וכיו"ב.
מקרים כגון אלה דורשים מרופא השיניים לבצע פרוצדורה כירורגית נרחבת יותר, וכן תכנון קפדני ויכולת מקצועית ברמה גבוהה יותר.
עקירה כירורגית - ארבעת השלבים
הרמת מתלה
במרבית המקרים, על-מנת לבצע עקירה כירורגית בצורה הטובה בותר נדרשת הרמת מתלה – כלומר הפשלת החניכיים והסטתן. פעולה זו מאפשרת לרופא המטפל לראות את השן, שורשיה, העצם הסובבת אותה ובמקרים רבים גם את המבנים האנטומיים הנמצאים בקרבתה, שיש להעניק להם תשומת לב מיוחדת.
פינוי עצם
פעולה נוספת אותה נדרשים לבצע ברוב מקרי העקירה הכירורגית היא פינוי עצם. הדבר מאפשר לחשוף את שולי השן או השורשים אותם יש לעקור, ליצור נקודת הנפה או אחיזה טובה יותר ולמנוע שבירת קצות שורשים כפופים. כלומר, על-ידי סילוק מתוכנן של עצם ניתן למנוע הרס עצם נרחב יותר, אשר עלול להגרם מהפעלת לחץ רב מדי באזור; וכן ניתן למנוע סיבוכים רבים במהלך הטיפול ולאפשר ריפוי מהיר וטוב יותר.
פיצול השן והפרדת השורשים
בשיניים בעלות יותר משורש אחד, פיצול השן והפרדת השורשים מאפשרים עקירה קלה יותר של השן, עם פגיעה מינימלית בעצם הסובבת. פיצול טוב ונכון מתאפשר באמצעות תכנון יעיל של העקירה (בהתאם לבדיקה קלינית ורנטגנית מוקדמת), וכן באמצעות השגת שדה ראיה נרחב ונוח בעזרת הרמת מתלה חניכיים.
תפירה
תפירה הינה השלב האחרון בביצוע העקירה הכירורגית. התפירה מאפשרת החזרה של מתלה החניכיים למקומו, קירוב שולי החניכיים בצורה טובה ביותר להשגת ריפוי ראשוני של הפצע (כאשר שולי הפצע נוגעים אחד בשני, והדבר מאפשר ריפוי ללא השארת צלקת ברוב המקרים). בנוסף, כאשר מבוצעת השתלת עצם או פרוצדורת "שימור מכתשית", הדבר מאפשר לשמור את חומר המילוי באתר העקירה. אם התפרים אינם נמסים מעצמם, יש להוציאם אחרי השלב הראשוני של ריפוי החניכיים – כשבוע עד עשרה ימים מיום ביצוע העקירה.
הנחיות כלליות לעקירה כירורגית
- עקירה כירורגית היא ניתוח, ויש להתייחס אליו בהתאם.
- הכירורג המטפל חייב לבצע בדיקה מקדימה כדי לאבחן קלינית ורנטגנית את הסיבה לעקירה ולתת למטופל הנחיות והבהרות.
- על המטופל להצטייד בצילומים רלוונטיים (צילום פנורמי / CT), סיכום מידע רפואי (מחלות, תרופות, רגישויות וניתוחים שעבר).
- לפני ביצוע העקירה הכירורגית, יש להצטייד בכל התרופות המומלצות ולהביאן למרפאה לצורך הבהרת אופן השימוש בהן.
- לאחר העקירה הכירורגית, מומלצת מנוחה מלאה (אסורה פעילות ספורטיבית או מאומצת) למשך שבוע ימים.
- יש להימנע משתיית אלכוהול.
- יש להימנע מעישון.
- יש לאכול מזון רך ודייסתי.
- יש להמעיט בדיבור.
סיכום
אם פועלים בדרך זו, בצורה שיטתית ומתוכננת (אלקטיבית), אפשרי לעבור את הפרוצדורה במינימום אי-נוחות ומקסימום הצלחה.
יש להבהיר, כל אדם הוא אישיות בפני עצמו ואינו דומה לחברו שעבר ב"קלות" עקירה כירורגית אצל רופא השיניים.
בנוסף, בני-האדם אינם סימטריים בגופם. כל צד בלסת שונה מהצד הנגדי. לכן, יש להתייחס במלוא הרצינות לכל פרוצדורה ופרוצדורה עם כל אמצעי הזהירות.
