מדוע צריך לבצע שימור רכס?
עקירת שיניים הינה אירוע לא נעים בתכלית. לרוב הוא נובע מריקבון של השן, שיני בינה שצריך לעקור אותן או שיניים שנפגעו בתאונה או ממכה/חבלה. בכל מקרה, לא משנה מאיזו סיבה נעקרת השן, אף אחד מאתנו לא רוצה להסתובב עם חוסר של שן ורווח שכאשר נמצא במיקומים מסוימים בפה, אף מייצר מראה לא אסתטי של הפה והפנים בכללותן. הטכנולוגיות והחדשנות בעולמות הרפואה בכלל ורפואת השיניים בפרט
כאשר עוקרים לנו שיניים או שהן נושרות מסיבה כלשהי, אנו מבצעים תהליך השתלה של שתלים אם אנחנו לא מעוניינים בהתקנת שיניים תותבות.כיום ישנן שיטות וטכנולוגיות מתקדמות להשתלת שתלים , מה שמקנה לפה שלנו ולחיוך מראה אסתטי ונעים. אחד האתגרים הקיימים כאשר אנו באים לבצע השתלה של שתלים הוא שאנו צריכים כמות עצם לסת מסוימת ובגובה מסוים, ולכן שימור הרכס, כלומר גובה העצם, הוא קריטי כדי שנוכל לבצע שתלים דנטליים. מהו שימור רכס? זוהי פרוצדורה ניתוחית כירורגית שבה לאחר ביצוע עקירה, ממלאים את המכתשית של השן. מהי מכתשית? זהו שקע בלסת הנוצר כאשר עוקרים שן. הדימום שנוצר במכתשית לאחר ביצוע העקירה נקרש לאחר מכן והופך לבסיס של העצם והחניכיים באזור של השן העקורה. למרות שהגוף ממלא את השקע שנותר, העצם החדשה אינה חוזרת לגובה ההתחלתי שלה ועלולה להיות נמוכה מגובה זה באחוז ניכר ואפילו 30%. הסיבה , אם כך,למילוי המכתשית היא לצמצם למינימום ההכרחי את הנסיגה הטבעית של עצם הלסת לאחר עקירה. שימור הרכס נעשה על ידי שימוש בתחליף עצם העשויה ברובה הגדול ממקור בקר ואחוז קטן של קולגן. במידה ושימור הרכס מתבצע בצורה מיטבית ומקצועית, זה עשוי למנוע בהמשך את הצורך בהשתלת עצם מקיפה בשלב מאוחר יותר. אם נחכה ונבצע את השתלת ובניית העצם רק בשלב מאוחר בהרבה אחרי שנעקרה השן, כבר לא יהיה שקע של עקירה והשתלת עצם במישור שהוא שטוח תהיה מורכבת הרבה יותר עם סיכויי הצלחה קטנים יותר.
איך מתבצע תהליך השתלת העצם לטובת שימור הרכס?
רופא השיניים המטפל יבצע תהליך ניקוי וחיטוי של האזור שבו הייתה השן ולאחר מכן הוא ימלא את השקע בשבבי עצם כתושה. העצם יכולה להיות עצם מעובדת של חיה או עצם של בני אדם. בכל מקרה, העצמות עוברות טיפול מיוחד וסטריליזציה כדי שיהיו מתאימים לבני אדם. העצם הכתושה מתאחה עם עצם הלסת של המטופל ולאחר כמה חודשים ניתן לראות שהם ממש כמקשה אחת ואז יש מספיק בסיס של עצם כדי להכניס לשם שתלים. לעיתים, כדי למנוע מרקמות החניכיים לחדור לתוך שבבי העצם הכתושה, שמים חומר בשם ממברנה שמונע את הכניסה הזו.
